איך מתמצאים, מתמודדים, ומתגברים על הדרישות להנגשה? בוודאי גם אתם, כמו רבים אחרים, שמעתם על דרישות הנגישות לאתרים שבחוק החדש.

אני מניחה, שלפחות פעם אחת ניסיתם לקרא את הנחיות התקן העולמי של ארגון ה W3C (WCAG 2.0) ולא הבנתם בדיוק מה כולל המפרט שבו.

ואחרי בדיקה מעמיקה, גם אני הצלחתי לזהות מגמה בה אנשי מקצוע ומומחים רבים (בין אם אלו מאפיינים, מעצבים, מפתחים מנהלי מוצר ועוד) לא מצליחים להבין את התקן במלואו.

כשאליסטר קמפבל (Alastair Campbell) מומחה עולמי בתחום חווית משתמש ונגישות, הרצה בכנס Interact London 2015 האחרון, הוא טען כי UX ונגישות הולכים יד ביד, וכי לא רק שללא תהליך UX מעמיק, לא נוכל ליצור מוצרים שמישים, אלא לא משנה כמה ננסה להנגיש את המוצר שלנו, אם לא נבצע במקביל למאמצי ההנגשה, תהליך UX מלא, כל עבודה שנעשה בנושא הנגישות לא תהפוך את המוצר לראוי בעבור בעלי מוגבלויות.

כמו כן, אליסטר טוען כי עד כה היה נהוג לחשוב ש UX הוא לטובת הכלל, ונגישות היא למיעוטים, אך אין פה סתירה, ניתן להפוך כל ממשק לשימושיי וידידותי, ועם זאת נגיש. זאת על ידי שאלה של ארבע שאלות שהוא שואל את עצמו בכל פרויקט עיצוב, ובכך להבטיח תהליך נכון שיוביל לאתר נגיש.

המושג AUX נוצר בצורה אבולוציונית לאחר ההבנה של אנשי מקצוע רבים, כי על מנת ליצור אתר נגיש, או אפליקציה נגישה חייב להתבצע תהליך UX נכון, ומאידך, נגיש.
על מנת שאפיון חווית משתמש אכן יענה על צרכי כלל המשתמשים, על המאפיינים להכיר גם במגבלות ולקויות של המשתמשים בעת המפגש עם הממשק.
בשל כך, אותו השילוב בין עולם הנגישות וחווית המשתמש יצר מושג חדש AUX שמכיל בתוכו מתודולוגיית עבודה תקינה שפותחה על ידי חברת KRS, ובניית תהליכי מחקר מותאמים לאוכולסיית האנשים עם המגבלות השונות.

למידע נוסף על חווית משתמש נגישה, תוכלו לקרוא במאמר הבא : הנגשת האתר ככלי המשפר חווית משתמש

בישראל חיים היום 1.36 מיליון אנשים עם לקות או מגבלה (כ 24% מהאוכלוסייה), את המגבלות השונות ניתן לחלק למספר קבוצות לפי סוג המגבלה: לקויות ראייה בדרגות שונות (החל מעיוורון צבעים ועד עיוורון מלא), מגבלת שמיעה וחרשות, מגבלות מוטורית שונות, ומגבלות קוגניטיביות (בעיות קשב וריכוז, דיסלקציה וכו'). 

בעקבות החוק החדש וגם בעקבות הציפייה מאתנו לספק מענה נגיש בצורה זהה לכלל האוכלוסייה.

בישראל חיים היום 1.36 מיליון אנשים עם מגבלה או לקות (כ 24% מהאוכלוסייה), נוכל לחלק אותם לפי הקבוצות הבאות : לקויות ראייה בדרגות שונות (החל מעיוורון צבעים ועוד עיוורון מלא), לקויות שמיעה ברמות שונות, לקויות מוטורית, ולקויות קוגניטיביות (בעיות קשב וריכוז, דיסלקציה וכו'). 

במאמר זה, אנו רוצים לסקור את נושא הנגישות באינטרנט לאנשים עם לקויות קוגניטיביות, עם דגש על משתמשים עם לקות מסוג דיסלקציה, וכן להמליץ לאנשי המקצוע העוסקים באפיון חוויית משתמש, ולמעצבים, כיצד להנגיש את הממשק לאנשים עם לקויות אלו, ובכלל.

אחד הנושאים החשובים היום בכל הקשור לתהליך אפיון חוויית משתמש, הינו הנגשת אתרים.
נגישות אתרים (web Accessibility), הוא מושג כולל המדבר על אתרים נגישים הכוללים תוספים ועזרים מיוחדים המאפשרים לאנשים עם מוגבלויות ולקויות שונות להשתמש בצורה מלאה בשירותיו של אותו האתר (אתרים נגישים בישראל, אתר רשות השידור, אתר איקאה, אתר בנק דיסקונט ועוד). החוק הישראלי קובע מספר רמות נגישות שונות, אשר מחייבות את האתרים השונים לעמוד בהן על פי סיווגו של האתר. חוק זה חוקק על מנת לאפשר לבעלי המוגבלויות השונים בישראל (בישראל חיים היום 1.36 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ 24% מהאוכלוסייה) שוויון זכויות מלא בשימוש ברשת האינטרנט.

בשביל להקים אתר נגיש עלינו קודם כל להבין שלכל אדם מגיעה הזכות לחיות בשוויון, ולכן האתר שלנו צריך לאפשר לבעלי מוגבלויות להשתמש בו בצורה האפקטיבית והיעילה ביותר. על מנת לספק מענה זה בעולם האינטרנט – גובש באוקטובר האחרון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המכיל בתוכו הנחיות ברורות להנגשת אתרים.

בשביל להקים אתר נגיש עלינו קודם כל להבין שלכל אדם מגיעה הזכות לחיות בשוויון, ולכן האתר שלנו צריך לאפשר לבעלי מוגבלויות להשתמש בו בצורה האפקטיבית והיעילה ביותר.
על מנת לספק מענה זה בעולם האינטרנט – גובש באוקטובר האחרון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המכיל בתוכו הנחיות ברורות להנגשת אתרים.