גוגל משיקה כלי כדי לבדוק את אפליקציית ה Android שלכם עבור בעיות נגישות פוטנציאליות.

אם אתם בונים אפליקציה ל Android ורוצים להבטיח שהיא תהיה נגישה ובעלת חווית משתמש מלאה עבור כל אחד לשימוש - כולל אנשים עם מגבלות ראיה, מגבלות פיסיות או מגבלות הקשורות לגיל, לגוגל יש את הפתרון.

סורק הנגישות החדש שלה, זמין בחינם ועומד בעבור מכשירי Android בגרסת Marshmallow 6.0. הסורק עובר על כל מסך באפליקציה כדי לזהות אלמנטים כמו טקסט וכפתורים שיכולים להיות מותאם כך שיהיה קל יותר לקיים אינטראקציה מולם.

אחד הנתונים המעניינים שגילינו בסוף שנת 2015, הינו כי סך המכירות ממסחר אלקטרוני שהתבצעו על ידי טלפונים ניידים היווה כ 29 אחוזים מכלל מכירות המסחר האלקטרוני בשנת 2015. בהמשך למגמה זו, חברות ומותגים רבים מנסים להשתלט על הכישורים והיכולות שיאפשרו גם להם להגדיל את המכירות שלהם בפלטפורמה הניידת, הפלטפורמה החשובה ביותר בשנים האחרונות. 

במסגרת עבודתי היום יומית אני פוגש לא מעט מנהלי שיווק, ומנהלי אתרים שפונים אלינו על מנת שנסייע להם לשפר את חווית המשתמש בפלטפורמה הניידת שלהם, ושנציע להם טקטיקות חדשניות כדי לשפר את יחס שיעורי ההמרה מגולשים המגיעים מהסמארטפון. 

למה כל כך הרבה מעצבי אינטרנט מקצועיים מתעקשים כי לא ניתן לעצב אתר שיהיה גם נגיש במלואו ושיהיה גם יפה?

זה נכון שאתרים נגישים יכולים להיות מכוערים, אך זו לא הנגישות שגורמת להם להיות מכוערים - יש גם לא מעט אתרים מכוערים שאינם נגישים.

האמת היא, שאנחנו לא צריכים להקריב את העיצוב האסתטי והיפה לטובת הנגישות. אתרים נגישים יכולים להיות אסתטיים ובעלי חווית משתמש ידידותית. ויש לציין כי חלק מהאתרים היפים ביותר הם נגישים באופן מלא לאנשים עם מוגבלויות.

הסמראטפון שינה את הדרך בה אנו חיים, משמירה על קשר רצוף עם חברים ומשפחה הגרים בצד השני של העולם, ניווט והתמצאות בערים חדשות שאנו לא מכירים, וגישה לכל החדשות והעדכונים בכל נושא שמעניין אותנו, ובזמן אמת. כל העולם יושב בכיס המכנסיים שלנו.

אומנם, זאת לא האמת בעבור כולם. מעל מיליארד אנשים בעולם חיים עם סוג של לקות, ומספר זה אף אמור לעלות בקרוב.

שימוש בטכנולוגיה ויזואלית יכול לשפר משמעותית את החיים של בעלי לקויות, סמארטפונים וטאבלטים יכולים לספק נגישות לאנשים אלו, זאת רק אם היו מתחשבים מראש בכל נושא תכנון ועיצוב האפליקציות במוגבלויות השונות.

לפניי מספר שנים התבקשנו על ידי חברת סטארטאפ מצליחה לעזור באפיון ועיצוב של מערכת חדשה שבפיתוח. מטרת המערכת הייתה לשפר את יכולות הזיכרון, הקשב, התגובה והקוגניציה של אוכלוסיית הגיל השלישי.

לצורך מתן מענה ראוי לפרויקט פתחנו תחילה במחקר מקדים שמטרתו הייתה ללמוד את יכולות עיבוד המידע של המשתמש הממוצע, ובהמשך לכך את היכולות של האוכלוסייה המבוגרת יותר לעיבוד המידע, זאת בהנחה שככל שהגיל עולה, היכולת הקוגניטיבית יורדת.

מן המחקר למדנו רבות, לרבות העובדה החשובה, כי החלק במוח שלנו האחראי על עיבוד המידע, ואשר שולט בכל דבר שאנו עושים במונחי למידה, יכול לעבד כ 5-6 יחידות מידע בבת אחת, וכי המידע העולה לנו כחלק מזיכרון העבודה נשאר לזמן קצר של כעשר שניות בלבד. חשוב לציין כי נתונים אלו נוגעים כמובן למשתמש הממוצע, ולא לאוכלוסיית הגיל השלישי. באוכלוסיה זו המספרים אף יותר נמוכים.

מבדקי השמישות שלנו יכולים לחסוך לנו במשאבים רבים, הכוללים חודשי עבודה רבים, תקציב כספי גדול, וזאת עוד לפניי שהזכרנו את היתרון הגדול שהוא עיצוב המוצר המתאים ביותר למשתמשים הפוטנציאלים. במבדקי שמישות אנו בודקים את הקלות שבה המשתמש יכול להשתמש בממשק, ואם כי המוצר הוא ידידותי למשתמש או לא. את התוצאות של בדיקות אלו אנו מבססים על פי פרמטרים שונים כגון : זרימת המשתמש בממשק, שיטת ניווט והפריסה, מהירות ההתמצאות של המשתמש בממשק, איכות התוכן וחווית המשתמש.

מה המשמעות של תוכן נגיש? ארגון הרשת הכלל העולמי (W3C) מגדיר את הנגישות באינטרנט כ "יכולת לאנשים עם מוגבלות לתפוס, להבין, לנווט, ולתקשר עם האינטרנט". מאפייני חווית משתמש, מעצבי אתרים, מפתחי אינטרנט וכותבי תוכן יכולים לעזור להבטיח כי תוכן באינטרנט יהיה זמין לכולם.

במאמר זה נתמקד דווקא כיצד כותבי תוכן יכולים לעזור להפוך את התוכן המקוון לנגיש. כותבי תוכן הם בדרך כלל על עזרה וסיוע בהבאת מבקרים חדשים לאתר. לרוב כותבי התוכן יש בדרך כלל רקע 

בעיתונאות, תקשורת, או בתחומים משיקים אחרים ולאו דווקא רקע בפיתוח אינטרנט או עיצוב. אז כיצד הם יכולים לעזור כדי להבטיח את התוכן שהם מספקים הוא מספיק נגיש לאנשים הזקוקים כך?

כאשר אנו מבצעים בדיקות נגישות לאפליקציות, אנו לעתים קרובות מוצאים כי לא מעט צוותי פיתוח מתעלמים ממספר פרמטרים חשובים בדרך לסיום הפרויקט ולנגישות האפליקציה. שלבים אלו מופיעים עוד במהלך תהליך הפיתוח, זאת על מנת שפלח אוכלוסיה גדול כל הניתן של משתמשים, יהיה מסוגל להשתמש באפליקציה באותה היעילות ובצורה שווה. רוב הבעיות הללו הן פשוטות וברות תיקון, מה שעוד יותר משתלם לטפל בהן, במיוחד עקב העובדה שאותן הבעיות יכולות להיות ההבדל בין חווית משתמש ידידותית או מתסכלת לאותן בעלי הלקויות.

בכל אתר אינטרנט יש דף צור קשר, מה המטרה העיקרית שלו? האם מטרתו הינה לשמור על הלקוחות שלנו מרוצים? האם מטרתו לתת להם אפשרות ליצור איתנו קשר? האם מטרתו להראות להם שאנו מעוניינים לשמוע את המשוב שלהם? האם מטרתו להגדיל את המכירות שלנו?

התשובה לשאלה היא כל האמור לעיל, מה שממחיש לנו את החשיבות שבדף הקשר שבאתר. 

עבור רוב מעצבי האתרים, שלב עיצוב דף הקשר הוא שלב פשוט וזניח בו עליהם לדאוג רק לעיצוב של כמה שדות וכפתור שליחה, וזאת ללא מחשבה נוספת חווית המשתמש ועל הפיכתו לידידותי ואמין.

מאמר זה נועד לספק לכם מדריך לבדיקת אתר או יישום האינטרנט שלך באמצעות שילוב שני הכלים : קורא המסך NVDA ודפדפן פיירפוקס. המטרה בבדיקה זו היא לוודא את נגישות האתר שלך ובכך לאפשר למשתמשים עם לקויות, בדגש על לקויות ראייה, להנות מאתר האינטרנט שלך. אמנם ישנם לא מעט כלים זמינים כדי לבדוק את נגישות האתר שלך, אך תמיד מועיל גם להשתמש בקורא מסך אמיתי לשמוע איך בפועל הדפים שלך נשמעים למבקר העיוור, מה שמאפשר לנו ליצור קהל לקוחות רחב ומרוצה, וכן לשפר את חווית המשתמש באתרנו.