אדם עיוור או לקויי ראיה משתמש בטכנולוגיה המסייעת לו בעת השימוש במחשב. אחת הטכנולוגיות המסייעות הנפוצות יותר הינה הקורא מסך.

במילים פשוטות, קורא המסך מעביר כל מה שמופיע כטקסט על גבי מסך המחשב לפורמט שמשתמשים לקויי ראייה יכולים לעבד (שמיעה או מגע). בעוד קוראי המסך הבסיסיים ביותר לא יעזרו למשתמשים עיוורים לנווט מחשב, אלה עם תכונות נוספות יכולים לתת לאנשים עם לקות ראייה הרבה יותר עצמאות.

בעוד שרוב קוראי מסך מספקים תוצר סאונד סינטטי המקריא את התוכן בקול, אחרים יכולים גם לתקשר נתונים באמצעות מצג ברייל. קוראי מסך כאלו עושים שימוש בצג תבליטים שמתרחבים בעת חשיפה לרמות מתח מסוימות (הודות לתופעה הידועה בשם אפקט Piezo), ומאפשרים למשתמשים עם לקות ראייה להשתמש באצבעות שלהם כדי לקרוא את הטקסט שמוצג על המסך, ובכך משפרים משמעותית את חווית המשתמש של לקויי הראיה. 

יזם יקר, אני מניח שלא פעם תהית האם המשתמשים שלך היה מבצעים יותר רכישות באפליקציה שלך, אם לדוגמא היית מעצב את כפתור הקנייה בצבע כתום?, או לחילופין, האם המשתמשים שלך היו מגדילים את כמות שעות המשחק ברגע שהייתם בחומרים להשאיר את הרקע הכחול במקום המעדיפים את הרקע הכחול במשחק שלך לעומת הרקע האדום? 

אני למדתי שהיזמים הכי מצליחים פשוט הצליחו ללמוד מה עובד, ומה לא עובד. אחת הדרכים שבהן הם משתמשים ללמידה היא על ידי בדיקות חוזרות ונשנות, על ידי כלים מיוחדים, של אלמנטים שונים באפליקציה ואופטימיזציה שלהם בהתאם לתוצאות.

הקשור לתוכן בממשק שלנו. אין כל ספק שאין יותר אנשי מקצוע בתחום האינטרנט שלא הבינו או כאנשי מקצוע בתחום האינטרנט, אנו עומדים בפני משימה קשה בכל פעם שאנו מתכננים את כל הפנימו כי "התוכן הוא המלך", מונח מפורסם אשר נטבע על ידי ביל גייטס, ומטרתו היא לתאר את הדרך בה אנו צורכים את רשת האינטרנט, ועל השינוי הדרסטי שחל מהיום שהרשת נוצרה. נכון להיום יש כל כך הרבה אתרי אינטרנט ויישומים המציעים לנו לצרוך ולארגן את התוכן שלנו בצורה חכמה, החל ברשתות חברתיות דוגמת Pinterest המאפשרת למשתמשיה ליצור ולנהל אוספי תמונות בנושאים וקטגוריות שונים, וכלה באתרים כגון Netflix, אתר ששבר את כל המוסכמות ובעצם הוכיח את מה שביל גייטס טען בנאום המפורסם ההוא, אפשר לגבות תשלום על תוכן באינטרנט וגם להצליח.

הידעת? הצבע הכחול הוא הצבע המועדף על כ 57% מהגברים, וכ 35% מהנשים בעולם. עוד עובדה מעניינת על הצבע הכחול מגיעה מענקית התוכנה מיקרוסופט. אחרי שהחברה ביצעה מספר ניסויים ומבדקי שמישות על מנת להגדיל את הרווחים ממנוע החיפוש שלה Bing, היא גילתה כי רק כאשר הם שינו את צבע הקישורים שלהם לצבע כחול מסוים, הדבר תרם לעליית רווח של 80$ מיליון דולר.

ישנן עוד עשרות עובדות אחרות שמאשרות את הקשר בין רגשות וצבעים, ומתעדות את ההשפעה הפסיכולוגית של הצבע על המשתמש, מאז ומתמיד. בשל כך, לא מעט אנשי מקצוע, בהם מאפייני חווית משתמש, מעצבים, אנשי שיווק ועוד, רותמים את יתרונות אלו, שכן הצבעים הנכונים יוכלו ליצור את מצב הרוח והאווירה הנכונים למוצר שלנו, להגדיל את כמות המכירות על ידי שימוש בצבע הנכון לכפתור הקריאה לפעולה, ועוד.

איך מתמצאים, מתמודדים, ומתגברים על הדרישות להנגשה? בוודאי גם אתם, כמו רבים אחרים, שמעתם על דרישות הנגישות לאתרים שבחוק החדש.

אני מניחה, שלפחות פעם אחת ניסיתם לקרא את הנחיות התקן העולמי של ארגון ה W3C (WCAG 2.0) ולא הבנתם בדיוק מה כולל המפרט שבו.

ואחרי בדיקה מעמיקה, גם אני הצלחתי לזהות מגמה בה אנשי מקצוע ומומחים רבים (בין אם אלו מאפיינים, מעצבים, מפתחים מנהלי מוצר ועוד) לא מצליחים להבין את התקן במלואו.

אחד מהשלבים הכי חשובים בתהליך של כל אפיון חווית משתמש, הוא שלב תכנון המוקאפים (Mockup).
בשלב זה אנו מתכננים את המוקאפים, שמטרתם לדמות את הממשק, עוד לפניי שהגענו לשלב העיצוב והפיתוח שלו. המוקאפ משמש אותנו בדרך כלל ככלי המשתמש אותנו לחלקים שונים באפיון, כגון: מבדקי שמישות, הצגת הממשק לבעלי העניין (לקוח, מנהלי הפרויקט, מעצבים, מפתחים וכדומה), וככלי עזר בשלב הפיתוח הטכנולוגי. המוקאפ בנוי בדרך כלל מתמונות סטטיות, או מדמה פונקציונאליות בדרגות שונות (מוקאפ לחיץ - Clickable Mockup), כך שהוא מאפשר לנו לחוות את האינטראקציה בין המסכים בצורה דינאמית, ובכך לבדוק ואו לבחון, את ממשק המשתמש בעלויות פיתוח נמוכות.

בעידן הטכנולוגי של היום, עדיין לא יצא לי להכיר מנהלי אתרים שלא מודאגים תמידית מהגדלת התנועה לאתר האינטרנט שלהם, ואף מתעסקים בנושא באופן כמעט אובססיבי. ההתעסקות הרבה בדרך כלל באה לידי ביטוי על ידי משאבי זמן וכסף רבים שמופנים על ידם לצורך מטרה זו. 

עם זאת, ולמרות הכל, לא כל מנהלי האתרים מבינים שמה שבאמת חיוני להצלחה שלהם, הוא דווקא המענה לשאלה "מה אותם המשתמשים שהם כל כך מתאמצים להביא, עושים באתר?", זאת כאשר הם מגיעים אליו. למרבה הפלא, חלק לא קטן ממנהלי האתרים לא שואל שאלה זו, ומתמקד דווקא בכמות הגולשים המגיעים לאתר, במקום להתמקד במשפך ההמרה באתר, באופטימיזציה שלו ובחווית המשתמש שלו.

כשאליסטר קמפבל (Alastair Campbell) מומחה עולמי בתחום חווית משתמש ונגישות, הרצה בכנס Interact London 2015 האחרון, הוא טען כי UX ונגישות הולכים יד ביד, וכי לא רק שללא תהליך UX מעמיק, לא נוכל ליצור מוצרים שמישים, אלא לא משנה כמה ננסה להנגיש את המוצר שלנו, אם לא נבצע במקביל למאמצי ההנגשה, תהליך UX מלא, כל עבודה שנעשה בנושא הנגישות לא תהפוך את המוצר לראוי בעבור בעלי מוגבלויות.

כמו כן, אליסטר טוען כי עד כה היה נהוג לחשוב ש UX הוא לטובת הכלל, ונגישות היא למיעוטים, אך אין פה סתירה, ניתן להפוך כל ממשק לשימושיי וידידותי, ועם זאת נגיש. זאת על ידי שאלה של ארבע שאלות שהוא שואל את עצמו בכל פרויקט עיצוב, ובכך להבטיח תהליך נכון שיוביל לאתר נגיש.

לרוב אתרי האינטרנט יש את אותה המטרה, לייצר לבעלים שלהם כמה שיותר הכנסה. הכנסה מאתר אינטרנט יכולה להגיע על ידי מכירה של מוצרים ואו שירותים למשאירי פרטים (ליד), רכישה של מוצרים באתרי מסחר אלקטרוני, הרשמה לניוזלטר בבלוגים, הורדה של קבצים, הרשמה לאירועים ועוד. לצערנו, הפעולות שאנו מבצעים על מנת שהמשתמשים יבצעו את המשימה אותה אנו מעוניינים שיבצעו באתר (conversion – המרה), הן לא תמיד כל כך פשוטות, ויוצרות לנו עבודה רבה הכרוכה בהוצאות כספיות, ושעות עבודה לא מבוטלות.

אחת מהדרכים הפשוטות יותר להגדלת מכירות באתר, ושיפור יחסי המרה, הינה שימת דגש על ייצור וכתיבה של תוכן איכותי, הנחשבת לאחת הדרכים הטובות ביותר לגרום למשתמשים לרכוש באתר שלנו ויותר מכך, לשמור אותם כמשתמשים קבועים, ומעורבים יותר, כך שתעלה הסבירות שהם יקנו מאיתנו שוב ושוב. 

המושג AUX נוצר בצורה אבולוציונית לאחר ההבנה של אנשי מקצוע רבים, כי על מנת ליצור אתר נגיש, או אפליקציה נגישה חייב להתבצע תהליך UX נכון, ומאידך, נגיש.
על מנת שאפיון חווית משתמש אכן יענה על צרכי כלל המשתמשים, על המאפיינים להכיר גם במגבלות ולקויות של המשתמשים בעת המפגש עם הממשק.
בשל כך, אותו השילוב בין עולם הנגישות וחווית המשתמש יצר מושג חדש AUX שמכיל בתוכו מתודולוגיית עבודה תקינה שפותחה על ידי חברת KRS, ובניית תהליכי מחקר מותאמים לאוכולסיית האנשים עם המגבלות השונות.

למידע נוסף על חווית משתמש נגישה, תוכלו לקרוא במאמר הבא : הנגשת האתר ככלי המשפר חווית משתמש