אין זה מפתיע שתעשיית המשחקים הינה אחת התעשיות החמות ביותר כיום, עם מאות מיליוני משתמשים מכל הגילאים בכל רחבי העולם. 

אז מה יש במשחקים שהופך את חווית המשתמש לכל כך קסומה וממכרת? 

עם התפתחות הטכנולוגיה, כמובן, הם מציגים גרפיקה מדהימה, בונוסים, תגמולים, וציונים גבוהים שנועדו לעודד משתמשים לחזור ולרצות יותר ויותר. לטכניקה זו אנו קוראים גיימיפיקיישן (באנגלית - Gamification , בעברית - משחוק).

מה יותר חשוב, הצגת התוכן שלנו או נוחות השימוש?

הדילמה הזו קיימת בכל פעם שצריך לעצב אפליקציה, המלחמה על כל שטח פנוי במסך הקטן שלנו והרצון להעמיס אותו במידע או תוכן פוגמת מאוד בנוחות השימוש, ובחוויית המשתמש כולה.

בוודאי יצא לכם לא אחת, שרציתם ללחוץ על לינק או כפתור מסוים, ובטעות לחצתם על לינק אחר... אל תרגישו רע עם עצמכם, גודל האצבעות שלכם, סביר להניח, נורמאלי לחלוטין והבעיה היא לא אצלכם אלא אצל מעצב האפליקציה. עיצוב ותכנון לקוי אלו טעויות נפוצות שנובעות בעקבות הרצון להכניס כמה שיותר מידע למסך, וכדי לבצע זאת, הפתרון הפשוט והשגוי – להקטין את הכפתורים.

היתרונות הרבים של תוכנה כשירות (SaaS) שינו לחלוטין את עולם מערכות המידע, והפכו תוך שנים לכלי עיקרי של ארגונים מכל הגדלים.

מה היא תוכנה כשירות ?

תוכנה כשירות מספקת למשתמש שירות המתאפשר דרך רשת האינטרנט (מחשוב ענן), ולא מצריכה את הארגון ברכישה של מוצרי תוכנה והתקנתן בשרתי הארגון. היתרונות הגדולים ביותר של תוכנה כשירות הינם הקטנת רוב העלויות דרך צמצום העלויות תפעוליות (אין צורך ברכישה של מוצר התוכנה, רכישה של שרתים יקרים, ותשלום על אחזקתם), גמישות ואפיון מערכת לפי צרכי הארגון (ניתן להתחיל בשירות בתנאים מסוימים ועם גדילת צרכיו של הארגון להרחיב את הפיצ'רים ואו השירותים הניתנים, ואף להגדיל את מספר המשתמשים בשירות). לכך צריך להוסיף את האפשרות לשימוש העובדים מכל מקום עם גישה לאינטרנט, וההתאמה של שירותים אלו למכשירי סמארטפון. כל אלו הופכים את מוצרי התוכנה כשירות למושלמים עבור ארגונים קטנים ובינוניים (SMB) ועוד.

הנוסחה לעיצוב אפליקציה מנצחת יכולה להוות אתגר לא קטן לפיצוח גם בעבור המעצבים הטובים ביותר. עובדה זו מתחזקת לאחר שאנחנו רואים את המחקרים הרבים שמצביעים על כך שעד סוף השנה (2015) כמות הגולשים ממכשירי הסמארטפון תעקוף את כמות הגולשים מהמחשב, וכי בכל שבוע אנו צופים במאות אפליקציות חדשות שעולות לחנות האפליקציות של גוגל ואפל. 

אם אנו זקוקים לחולצה חדשה, קרוב לוודאי שנלך לחנות, על מנת לבחור לנו חולצה מתאימה. עכשיו תדמיינו שהגעתם לחנות שמציעה חולצה מסוג אחד בלבד, מה הסיכויים שתקנו חולצה דווקא בחנות הזאת? אני מניח שהסיכויים יהיו נמוכים. עכשיו תדמיינו מצב שבו נגיע לחנות שמציעה חמישה דגמים של החולצה אותה אנחנו מחפשים, אני מניח שכאשר יהיו לכם מספר חולצות לבחירה, התמונה בטח תראה אחרת, עכשיו אתם בטח תשאלו שאלות כגון: איזו חולצה יפה יותר? איזו חולצה משתלם יותר לקנות? איזה צבע או הדפס יותר יפים? וכדומה. ואז ההתלבטות תתמקד כבר בערך המוסף, ובעצם דילגנו על שלב ההתלבטות בין "האם לקנות או לא לקנות". אם במקום חמישה דגמים, אותה החנות תציג עשרים דגמים? יכול להיות שמרוב אופציות, הצעות, התלבטויות, יש סיכוי שתשהו את הבחירה שלכם? או שאפילו תנטשו את החנות בידיים ריקות?.

כל הקוסמים המצליחים בעולם משתמשים באותה שיטה נפלאה, הנקראת – האשליה!

מהי בעצם אשליה? אשליה היא עיוות בתפיסה החושית, כלומר, דבר שנראה לא כפי שהוא באמת, אחיזת עיניים, הטעיה, תעתוע.

גם בעולם האינטרנט והאפליקציות אפשר להשתמש בשיטה זו, כמובן כל עוד היא עונה על צרכי הממשק ותורמת לחוויית המשתמש.

במאמר זה, נתן לכם טיפים וכלים בהם נייצר את אותה אשליה שהאפליקציה שלנו נטענת הרבה יותר מהר ממה שקורה בפועל.

כ 70% מהגולשים נוטשים את עגלת הקניות בתהליך הרכישה באתרי אינטרנט. 

כן, קראתם נכון. שיעור נטישת עגלת הקניות (Cart Abandonment) בזמן תהליך התשלום בכל אתר מכירות ממוצע, עומדים על כ – 70%. מה שאומר שברוב האתרים, פחות מ – 30% מהמשתמשים שיתחילו בתהליך התשלום (Checkout) באמת ישלימו אותו.

למרבית בעלי אתרי המכירות, וכמובן שלאתרי המכירות הגדולים, יש דוחות אנליטיים המציגים את ניתוח פעילות הגולשים באתר. באמצעות דוחות אלו ניתן לנתח את הפעילות באתר, ולקבל תשובות לשאלות כגון :

דיויד פוג (David Pogue), הכתב הטכנולוגי הוותיק של עיתון הניו-יורק טיימס (The New York Times), מדבר על כמה הפשטות מוכרת.

(דווקא אנחנו כאנשי אפיון חוויית משתמש מבינים את הצורך בממשק שמתבסס בעיקרו על פשטות השימוש).

בהרצאה זו דיויד פוג טוען כי "Simplicity Sells" וכי אין משתמשים לא מוצלחים, אלא ממשקים לא מוצלחים (לא לפספס את השיר על ביל גייטס!). אז ברוח ההרצאה, נמעיט במילים ופשוט ניתן לכם להתענג על החוויה שבסרטון צפייה נעימה.

מחקרים מראים כי עד סוף שנת 2015 כמות הגולשים ממכשירי הסמארטפון תעקוף את כמות הגולשים מהמחשבים. נתון נוסף שמצטרף לכך הוא הידיעה כי רק בשנת 2013, נמכרו יותר ממיליארד מכשירי סמארטפון ברחבי העולם. 

אני מניח שהנתון הזה לא מפתיע אף אחד מהקוראים שלנו, ובכלל. רוב הפעולות היומיומיות שלנו נעשות על ידי הסמארטפון, אם מדובר על ניווט לעבודה, ניהול סדר היום שלנו, תקשורת מול עמיתים לעבודה, מכרים ומשפחה, ובשנים האחרונות גם כלי לרכישת מוצרים אונליין. 

גם רשתות השיווק ואתרי המכירות הגדולים לא מתעלמים מעובדה זו, ולכן חזינו בשנים האחרונות בגל של מעבר מאתרי מובייל מותאמים – לאפליקציות מסחר אלקטרוני (M-commerce) מושקעות המזמינות את הגולשים לבצע רכישה של מוצרים תוך כדי שמירה על חוויית משתמש נגישה, ידידותית ושיווקית. 

חברות וארגונים בכל העולם משתמשים בתצוגות דשבורד (Dashboard), כמקום אחד המרכז את כל 

הנתונים החשובים והמעניינים למנהל על הארגון שלו, וזאת כחלק מפתרון בינה עסקית (BI).

מהי בינה עסקית BI ?

בינה עסקית (BI – Business intelligence) הינה שיטה לניתוח והצגה של מידע ארגוני. מערכת הבינה העסקית נועדה על מנת לשמש את הדרג הניהולי לקבלת מידע מרוכז בצורה קלה ופשוטה, ולהבין את צורת תפקודו של הארגון ובכך לקבל החלטות על דרכי הפעולה העתידיות לשיפור התוצאות. נתונים אלו מוצגים באמצעות לוח מכוונים (Dashboard) המציג ריכוז נתונים בצורה חווייתית באמצעות גרפים שונים, שעונים, סרגלי מדדים (KPI) ודוחות דינמיים.