דיויד פוג (David Pogue), הכתב הטכנולוגי הוותיק של עיתון הניו-יורק טיימס (The New York Times), מדבר על כמה הפשטות מוכרת.

(דווקא אנחנו כאנשי אפיון חוויית משתמש מבינים את הצורך בממשק שמתבסס בעיקרו על פשטות השימוש).

בהרצאה זו דיויד פוג טוען כי "Simplicity Sells" וכי אין משתמשים לא מוצלחים, אלא ממשקים לא מוצלחים (לא לפספס את השיר על ביל גייטס!). אז ברוח ההרצאה, נמעיט במילים ופשוט ניתן לכם להתענג על החוויה שבסרטון צפייה נעימה.

חברות וארגונים בכל העולם משתמשים בתצוגות דשבורד (Dashboard), כמקום אחד המרכז את כל 

הנתונים החשובים והמעניינים למנהל על הארגון שלו, וזאת כחלק מפתרון בינה עסקית (BI).

מהי בינה עסקית BI ?

בינה עסקית (BI – Business intelligence) הינה שיטה לניתוח והצגה של מידע ארגוני. מערכת הבינה העסקית נועדה על מנת לשמש את הדרג הניהולי לקבלת מידע מרוכז בצורה קלה ופשוטה, ולהבין את צורת תפקודו של הארגון ובכך לקבל החלטות על דרכי הפעולה העתידיות לשיפור התוצאות. נתונים אלו מוצגים באמצעות לוח מכוונים (Dashboard) המציג ריכוז נתונים בצורה חווייתית באמצעות גרפים שונים, שעונים, סרגלי מדדים (KPI) ודוחות דינמיים.

ביטחון עצמי הוא כלי מאוד חשוב בהתפתחות האישית של כל מעצב או מאפיין חוויית משתמש. 

אך האם אתם מסוגלים לעמוד בביטחון מלא מול הלקוחות שלכם? מול המנהלים? או מול העמיתים למקצוע?

האם אתם מוצאים עצמכם מהססים להעלות את היצירות שלכם לרשתות החברתיות? pinterest, Dribbble, Behance ועוד... ?

חוסר בביטחון נובע לרוב מהחשש של "מה האחר חושב עליי או על היצירה שלי", הפחד מהתגובות של הסביבה משתקות אותנו ואת היצירתיות שלנו, ומגבילות אותנו לעבודה בתוך תבנית קבועה.

בישראל חיים היום 1.36 מיליון אנשים עם מגבלה או לקות (כ 24% מהאוכלוסייה), נוכל לחלק אותם לפי הקבוצות הבאות : לקויות ראייה בדרגות שונות (החל מעיוורון צבעים ועוד עיוורון מלא), לקויות שמיעה ברמות שונות, לקויות מוטורית, ולקויות קוגניטיביות (בעיות קשב וריכוז, דיסלקציה וכו'). 

במאמר זה, אנו רוצים לסקור את נושא הנגישות באינטרנט לאנשים עם לקויות קוגניטיביות, עם דגש על משתמשים עם לקות מסוג דיסלקציה, וכן להמליץ לאנשי המקצוע העוסקים באפיון חוויית משתמש, ולמעצבים, כיצד להנגיש את הממשק לאנשים עם לקויות אלו, ובכלל.

כחלק מתהליך אפיון חוויית משתמש, אנו משתמשים במוקאפ (Mockup).
מוקאפ (Mockup) הוא דגם דמוי ממשק, המשמש אותנו ככלי הבא בתור בשימוש לאחר השימוש בתרשים הרשת (Wireframe). בניגוד לתרשים הרשת, המוקאפ אכן כולל את עיצוב הממשק, ולכן מייצג את ממשק המשתמש הסופי, זאת לפניי מספר שלבים אפשריים, כגון: מבדקי השמישות, הצגת הממשק לבעלי העניין, או שלב הפיתוח הטכנולוגי. המוקאפ בנוי בדרך כלל מתמונות סטטיות, או מדמה פונקציונאליות בדרגות שונות (מוקאפ לחיץ - Clickable Mockup), כך שהוא מאפשר לנו לחוות את האינטראקציה בין המסכים בצורה דינאמית, ובכך לבדוק ואו לבחון, את ממשק המשתמש בעלויות פיתוח נמוכות.

כחלק מתהליך אפיון חוויית משתמש, אנו משתמשים בתרשים רשת \ שלד (Wireframe).
תפקידו של תרשים הרשת (Wireframe) היא להראות את ממשק המשתמש בשלבים הקונספטואליים המוקדמים שלו. תרשים הרשת יכול להתבצע על ידי שרטוט ידני פשוט (סקצ' - Sketch), או על ידי ממשק דיגיטלי (באמצעות תוכנות מתאימות). תפקידו של תרשים הרשת להצביע על אזורי התוכן בממשק, מבנה הצגת המידע, ולדמות בצורה בסיסית את האינטראקציה של המשתמש עם הממשק. כמו כן, תרשים הרשת יכול לשמש אותנו למבדקי שמישות, ולהצביע על נקודות החוזקה והחולשה בממשק, עוד לפניי שהשקענו את כל המשאבים על עיצוב ופיתוח הממשק, ובכך לחסוך לנו הרבה זמן וכסף.

עיצוב אתרים רספונסיבי (Responsive Design) הוא גישה בתחום עיצוב האתרים (Web Design), בה עיצוב האתר מתאים את עצמו על ידי שינוי המבנה שלו, והאלמנטים השונים, לצרכיו של המשתמש: הפלטפורמה איתה הוא גולש לאתר (מחשב, לפטופ, סמארטפון, טאבלט, משקפיים\שעון חכמים ועוד), גודל המסך של אותה הפלטפורמה (גודל מסך המחשב, גודל מסך הסמארטפון וכדומה), ורזולוציית המסך בה הוא משתמש. כל זאת על מנת ליצור לגולש את חוויית המשתמש האופטימאלית, ללא תלות בפלטפורמה ממנה הוא הגיע לאתר.
עוד בתהליך אפיון חוויית המשתמש של הממשק אנחנו מאפיינים את הממשק למספר פלטפורמות שונות, ומוסרים למעצבים שלושה מוקאפים שונים, זאת בהתאמה לשלושת הפלטפורמות הפופולאריות – מחשב, טאבלט, סמארטפון.

כחלק מתהליך אפיון חוויית המשתמש, ארכיטקטורת המידע (IA - information Architecture) מאפשרת לנו לתכנן איך נציג את המידע והתוכן שלנו למשתמשים באתר או המערכת שלנו כך שיוכלו לאתר את המידע המבוקש על ידם בצורה יעילה ומהירה.
בכל תהליך אפיון חוויית משתמש אנחנו מתחשבים מראש בנושא ארכיטקטורת המידע, ומתמקדים כמובן בהיררכית התוכן, ואף בתכנון פריסת המידע, זאת על ידי תכנון מוקדם של מודל הניווט, וקביעת יסודות הניווט בממשק על ידי הגדרת יכולת התמצאות של המשתמש בדגש על דפוסי ניווט מקובלים. וכן על ידי הגדרת שפת ממשק ברורה ועקבית, ואף בהגדרת מונחים אחידים למערכת.

במאמר זה נלמד אודות הפיכת הממשק שלנו לידידותי ושימושי, על ידי בניית ארכיטקטורת מידע נכונה. נכיר בצורה יותר טובה את המושגים השונים הקשורים לנושא, ונלמד על הטעויות הנפוצות, אותן בעלי אתרים רבים מבצעים בממשק שלהם.

נעבור על ניתוח נכון של קהל היעד לממשק, יצירת עקביות בניווט ובשפת הממשק, אפיון נכון של תוכן האתר, שימוש חכם במנוע החיפוש הפנימי של האתר ועוד.

לקריאת המשך המאמר שהועלה על ידי קובי ששון, מנהל החממה הטכנולוגית בחברת KRS, בפורטל היזמות הישראלי של דה-מרקר - startisrael - לחץ כאן.

הוכחה חברתית – איך ומתי להשתמש בה?

לפניך עומדות שתי אפשרויות לרכישת טלפון חכם, בראשונה נציגים מעונבים, שמציעים לך מבצע חסר תקדים של פעם בחיים, ואילו ממול, אתה רואה קבוצה של אנשים, מדברים ביניהם ומהללים את איכותו של טלפון מתחרה, מספרים על החוויות הטובות שלהם מהטלפון ועל היכולות הנדירות שלו.

אז... איזה טלפון תעדיף?!

בדיוק כמו בדוגמא שהצגתי, גם בעולם הוירטואלי, החלטת הרכישה תושפע ממספר רב של גורמים, אך העיקרי שבהם הוא חוות הדעת וביקורות של רוכשים קודמים.

המחקרים מגלים לנו, כי שני שליש מהצרכנים מצביעים על סיכויים טובים יותר לרכישת מוצר מאתר שוכלל דירוג וביקורות מגולשים.

לא רק בתהליכי רכישת מוצר, גם בבחירת שירותים, ההוכחה החברתית מראה חשיבות גבוהה.